דרך התורה, ה' מספר לנו על הקשר שלו עם העולם, ואיתנו. איך הוא ברא את העולם, ואיך הוא מנהיג אותו אל התכלית של ההטבה השלמה, להיטיב לנו את מלוא הטוב. דרך הלימוד, אנו מבינים את ההנהגה שלו, ולומדים גם להנהיג את עולמנו ואת ביתנו כמותו.
והנה, אנחנו באים לקרוא את סיפורי התורה, ואת המצוות של ה', ולעיתים משהו לא נראה לנו. משהו אולי ממש לא מוצא חן בעינינו. אפילו מכעיס מאד ודוחה. רצוני ללמד כאן דרך מיוחדת להתעוררות, שמאפשרת להפוך את הרגע הזה להתחדשות בקשר שלי עם עצמי ועם הסובבים אותי.
למעשה, מה שאנו חווים ברגע הזה, הוא רגע של מאבק. גם אם לכאורה אנחנו צודקים. יש לנו חוויה של מאבק מול התורה, דהיינו מול ההנהגה של ה' את עולמו. כדי להפוך את הרגע הזה להתקרבות אנחנו צריכים להתחיל להתעורר לאפשרות שהמאבק הזה משקף מאבק פנימי המצוי בקרבנו, ומתעורר במפגש עם הפסוקים.
צריך קודם כל להפריד. הפסוקים הם מה שהם. והמאבק שלי הוא מה שהוא. ושני המרכיבים הללו עומדים בנפרד. אז מה בעצם המאבק? למשל, "זה נשמע מאד גזעני". "זה נשמע אכזרי". "זה לא נשמע לא פייר". אם הצלחתי להפריד בין המרכיבים הללו, אז מתבהרת לי ההתרחשות העולה בנפשי כפי שהיא. ואני רושם אותה לעצמי: עלה בקרבי המרכיב "זה ממש לא פייר". ואז אני ממתין, ומודה על ההזדמנות לפגוש משהו בקרבי.
לאט לאט, מתוך המתנה, אני בודק האם הקול "זה ממש לא פייר", עולה בקרבי בעוד הזדמנויות, מול ה', או מול אנשים, או מול מערכות. אם כן, אני רושם את זה לעצמי. ולאט לאט, אני עשוי להבחין שהמרכיב הזה עולה בקרבי בכל מיני הזדמנויות, ומעורר מאבק. האם אפשר להשתחרר ממנו? האם אני רוצה להשתחרר ממנו? איך מתקרבים?
אם אני רוצה, ומתמיד בשאלה הזו מתוך המתנה, לבסוף תפתח לי הבנה חדשה על המציאות, ועל ה', ועל עצמי, שתשחרר משהו מקרבי, ותעשה את הנפש שלי יותר רחבה. והנה, עשויים לגלות דברים רבים. למשל, שאני כעסתי על ה' כי הוא מרשה לעצמו לעשות משהו שאני לא מרשה לעצמי, ונתפס בעיני כמגונה. ואז גיליתי שדווקא כדאי מאד ללמוד משהו מה' בעניין הזה. התברר לי שדחיתי את הקב"ה לכאורה, אבל למעשה דחיתי חלק בקרבי. ועתה שהשתחררה הדחייה הזו, אני רואה את האהבה הגנוזה בהשגחה הזו של ה' על עולמו.
כמובן, שכל העבודה הזו מצריכה קשר של אמון בסיסי עם התורה ועם נותן התורה, ואת זאת בונים במעגלים דרך עבודה, תוצאות, ולימוד. הקשר הבסיסי הזה של אמון נקרא אמונה, והוא מאפשר לפגוש חלקים חדשים בנפשנו, וחלקים חדשים בהשגחה של ה'.