באמת. למישהו יש חשק לווידויים האלו? אני מתכוון, למי שאין לו חיבה להלקאה עצמית. יותר מזה, אולי למי שאין חשק, הוא בעצם צודק? רגע לפני יום הכיפורים, שווה לעצור ולבדוק, כי יש סיכוי שרובנו מתוודים בפני אלוהים אחרים, בפני האלוהים השני. לא ההוא שברא את העולם, אלא זה שהקב"ה בעצמו מזהיר שלא להתפלל אליו, וגם לא להתוודות בפניו "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
זאת אומרת, על מי מדברת האזהרה הזו "לא יהיה לך"? אנחנו מכירים מישהו שבאמת הולך ביום כיפור להתפלל לאלוהים אחרים?
ממה שאני מבין הכלל הוא כזה – אם אני עומד לפני ה', הלב שלי מתרחב, אני מרגיש אהוב רצוי ונפלא, אז אני עומד לפניו. אם אני מרגיש שהוא ואני רוצים אותו דבר, ושאין בינינו מאבק של כוח או שליטה, אז אני עומד בפניו. אבל אם אני מרגיש שבאיזה שהוא אופן הוא רוצה שאני אוותר על עצמי בשביל מה ש"הוא" רוצה. אם באיזה שהוא אופן נדמה לי שהוא כועס עלי כי "לא עשיתי כרצונו", אז ביני לבינו עומד מישהו אחר. אלוהים אחרים על פניו. ואז גם הווידוי שלי, מגיע אל האחר הזה, ולא לה'.
בורא עולם הוא לא עוד אחד מאלה שרוצים שאני אעשה מה ש"הם" רוצים, ואם אני לא עושה את זה אז הם דוחים אותי, לא אוהבים אותי, כועסים עלי, מענישים אותי, ועוד כל מיני דברים לא נעימים כאלה. בורא עולם הוא סוף סוף היחיד שרוצה שאני אעשה מה שאני רוצה. היחיד שאין לו משחקי שליטה איתי. היחיד שלא מאוים ממני. היחיד שלא מרגיש שמקומו נפגע אם עשיתי אחרת ממה שהוא חושב -"אין העולם מקומו". אז ככה יוצא, שהוא היחיד שמולו שווה להתוודות, כי בעצם הוא ואני רוצים אותו דבר.
אודות המחבר
