"על ידי פגם הברית אין לו פרנסה. פגם הברית גורם למרירות ויגיעת הפרנסה" (ר' נחמן מברסלב)
ברית זה להיות אני. הברית עם עצמי, הברית עם הבורא, לשמור על החלק שהוא נתן לי בעולם. כלומר, אני לוקח את הכסף שלי. ואם אין לי בטחון בכסף שלי, אנסה להיות מישהו אחר. אציג את עצמי בראיון עבודה כמשהו שאינני. אנסה להתקבל לעבודה שאינה שייכת לי. ואז גם אתקבל לעבודה הזו, כל הזמן אצטרך לתחזק את התדמית, ואת הצורך להיות לא אני, שזה היה הבסיס של קבלתי לעבודה. זו כבר יגיעה אינסופית. כי עיקר היגיעה היא במאמץ להיות משהו שאני לא. כאשר אני עובד במשהו ששייך לי, עמל אינו יגיעה ואינו מר. ואז אני ניצול מקללת אדם הראשון "בזעת אפיך", ומקללת "בעצבון תאכלנה".