חיים – אל תרדפו אחרי, אני ארדוף אחריכם
יוצא בבוקר, מתקשר לקוח, עוזר לו. מגיע למשרד, יש משהו דחוף. וגם מס הכנסה. וצריך לעשות. והבית, גם שם יש דברים דחופים. שעה שעתיים, ונגמר לו היום. והשבוע. וכמעט כבר
יוצא בבוקר, מתקשר לקוח, עוזר לו. מגיע למשרד, יש משהו דחוף. וגם מס הכנסה. וצריך לעשות. והבית, גם שם יש דברים דחופים. שעה שעתיים, ונגמר לו היום. והשבוע. וכמעט כבר
היה מה שהיה. אח כמעט רצח את אחיו. שנות עבדות. כלא. רעב. ועכשיו נפגשים. יוסף מכיר את אחיו. הוא קולט את משמעות הרגע. האחים. כאן. זמן סגירת מעגל. ממש עומד
אם אני אקשיב לעצמי מה יקרה? אני אהיה אגואיסט. האמת שזה נכון. אם נקשיב לעצמנו במקום להתעלם מהרצונות של עצמנו, מהרגשות, וממצבנו באופן כללי, אז נגלה משהו שאין לנו חשק
לבדו. פעם, בערפילים הרחוקים של תחילת האנושות מישהו אמר "לא טוב היות האדם לבדו". והנה יעקב מוצא את עצמו "לבדו", ב"לא טוב". הוא רוצה לברוח משם. זה ממש הלא טוב.
מאיפה שואבים כוח? מאין בתוכנו נובעת התנועה בחיינו? ההנעה? האש? בנקודה הפנימית בקרבנו יש כוח עצום, המסוגל להתעלות מעל המגבלות של עצמנו, ומעל המגבלות של הטבע. אבל הכוח הזה נסתר.