פרשת שבוע

(התחלה של מאמר…) היה איזה יום שבו מתה התפילה – וביום הזה הצטמצמה היכולת שלנו לקרוא את התורה. זה סיפור על היום הזה ועל האמונה בתחיית המתים. כבר כמה שנים

היה מה שהיה. אח כמעט רצח את אחיו. שנות עבדות. כלא. רעב. ועכשיו נפגשים. יוסף מכיר את אחיו. הוא קולט את משמעות הרגע. האחים. כאן. זמן סגירת מעגל. ממש עומד

לבדו. פעם, בערפילים הרחוקים של תחילת האנושות מישהו אמר "לא טוב היות האדם לבדו". והנה יעקב מוצא את עצמו "לבדו", ב"לא טוב". הוא רוצה לברוח משם. זה ממש הלא טוב.