סליחה – משהו שכתבה מדינת ישראל ביום השואה
משהו שכתבה מדינת ישראל ברגע של השראה: לפעמים אני לא מלכה. לא מרגישה כמו מלכה. ממש לא. אני דומה יותר לסמרטוט רצפה. הגרמנים הרגו אותי. באו"ם לא סופרים אותי. לא
משהו שכתבה מדינת ישראל ברגע של השראה: לפעמים אני לא מלכה. לא מרגישה כמו מלכה. ממש לא. אני דומה יותר לסמרטוט רצפה. הגרמנים הרגו אותי. באו"ם לא סופרים אותי. לא
אתה יושב בתוך הברית שלך, ומקנא. בשקט בשקט. אתה ממלמל לעצמך כשאף אחד לא שומע – הפסדתי משהו. מחכה לי משהו בחוץ. גנבו ממני את התענוג האמיתי. אח יקר. תסתכל
באמת. למישהו יש חשק לווידויים האלו? אני מתכוון, למי שאין לו חיבה להלקאה עצמית. יותר מזה, אולי למי שאין חשק, הוא בעצם צודק? רגע לפני יום הכיפורים, שווה לעצור ולבדוק,
ממש לא רחוק, לא מעבר לים, יש בריכה של דברים טובים, בריכה גנוזה וחתומה, ממתינה לזמן המתאים, לאדם המתאים, למקום המתאים להריק מים חיים. הבריכה הזאת נקראת "ברכה", מוזמנים לשאוב
שער בזמן נפתח. ראש השנה. כיפורים. סוכות. שמיני עצרת. אפשר לקבל ממנו חיים, תענוג. אפשר לקבל כוח ואומץ. אפשר לקבל עצה. אפשר להוריד מתנות לסובבים אותנו. החג הוא לא רעיון,