למניין כבר התחייבת? או – מתי התרגלנו לחיות בלי קשר אמיתי?
הגעתי לתפילה במנין. אפילו התחייבתי. כולם פה. ועכשיו מה? מה באמת קורה כאן? מישהו יודע מה עושים כאן? ששששש……. אל תגיד לאף אחד. אני לא בטוח שמישהו יודע…. אם
הגעתי לתפילה במנין. אפילו התחייבתי. כולם פה. ועכשיו מה? מה באמת קורה כאן? מישהו יודע מה עושים כאן? ששששש……. אל תגיד לאף אחד. אני לא בטוח שמישהו יודע…. אם
אם אתחבר ללב שלי, מי ישטוף כלים? (הבעל שוטף ממורמר. "אם הייתי באמת עושה מה שאני רוצה, הייתי הולך לחברים ומשאיר אותה עם הכלים") יש את אלה שמחוברים ללב, ויש
(התחלה של מאמר…) היה איזה יום שבו מתה התפילה – וביום הזה הצטמצמה היכולת שלנו לקרוא את התורה. זה סיפור על היום הזה ועל האמונה בתחיית המתים. כבר כמה שנים
אמונה היא עסק קצת מסובך. צריך לעשות קצת שיעורי בית לפני שהולכים לחנות של האמונות. לא כל אמונה מקרבת. מגדילה. אמונה היא התעלות מעל ההבנה הרגילה שלי. מעל תפיסת המציאות שלי.
קרה מה שקרה. הכל קרס. האדמה עוד לא יבשה. היום שאחרי המבול. השאלה שעוד תעמוד בפנינו היא, אחרי הכל, האם יהיה אפשר לשקם את האמון? איך? האם נוכל לשקם את