מדוע אנו חוזרים שוב ושוב על התנהגויות שמזיקות לנו ולסובבים אותנו למרות שהבנו היטב את הבעיה?
מספרים שציידי קופים היו משתמשים פעם במלכודת מאד פשוטה:
מניחים ביער כד ובתוכו פרי מפתה
גודלו של פתח הכד
כגודל כף יד פתוחה של קוף
אך קטן מכף יד של קוף כאשר היא קפוצה לאגרוף
הקוף מזהה את הפרי הטעים ושולח את ידו פנימה
אך כאשר הוא מבקש להוציא את היד
היא אינה עוברת בפתח
בתסכול הוא מנסה לשלוף את היד ואת הפרי המיוחל
אך ללא הצלחה
הוא נותר שם תקוע עד לבוא הצייד שהניח את המלכודת
דבר אחד הוא לא מעלה על דעתו:
לשחרר את הפרי
וכך ידו תשתחרר בקלות
רק אחרי שהקופים הבינו את העניין והחלו לוותר על הפרי
המלכודת הזו הפסיקה להפיל חללים בשבט.
דבר דומה קורה
כאשר אנו מתקשים לשחרר דרך חיים שמזיקה לנו.
ההתנהגות המזיקה נראית לנו כמו פרי
ולכן, למרות שאנו מבינים את המחיר של השבי הצפוי
אנו מתקשים לשחרר אותה
בלימוד אנו קוראים לתופעה הזו "אחיזה", שנובעת מהעובדה ש"החסימה חשובה בעינינו".
ברגע שמסכימים לשחרר את האחיזה, התיקון יכול להתרחש בקלות, ללא מאבק.
מוזמנים לבדוק – איזה חסימות חשובות בעיניכם? למה?
אודות המחבר
